למה קיימת PazAlone.

הרעיון של PazAlone נולד מהניסיון של חיי שלי. מגיל תשע-עשרה אני מסתובב בעולם ומעולם לא הרגשתי דחף להיות כל הזמן על הטלפון. פעמים רבות עברו לא ימים אלא שבועות וחודשים עד שהתקשרתי — למשפחה שלי זה מעולם לא היה קל.

עולם הפרויקטים התעשייתיים הגדולים שונה ממה שרואים מבחוץ. במדינה זרה אדם אינו תייר: הוא עובד, מסתגל ולעיתים קרובות פגיע. משמרות של עשר עד שתים-עשרה שעות ביום, ערים לא מוכרות, דירות שכורות.

היה שחייו של עמית הסתיימו לבד בדירה כזאת. אז ניערנו את עצמנו — „זה המקצוע הזה" — והמשכנו הלאה.

אבל החיים מלמדים, ואם לא מבינים, הם חוזרים על השיעור. זה נעשה אישי יותר כשאימי בת השמונים פלוס נפלה בבית ולא הצליחה לקום. גם לטלפון שעל השולחן היא לא הגיעה, ואת קריאותיה איש לא שמע.

למזלנו, אחי בא לביקור לאחר כעשר שעות, מצא אותה ועזר לה. רק בזכות זה היא יכלה מאוחר יותר לספר מה קרה — מה עברה, את מחשבותיה, רגשותיה, ואת פחדה במשך חצי יום כשהיא שוכבת על הרצפה, נחלשת יותר ויותר.

אז הבנתי באמת עד כמה חשוב שמישהו יידע בזמן שנחוצה עזרה.

וכאב, כבר יש לי סיבה נוספת לדאגה: ככל שבתי תתחיל את חייה העצמאיים, היא תבלה יותר ויותר זמן לבדה, רחוק מהבית.
אבל אותה כבר מלווה גם PazAlone.

ביטחון אישי הוא יותר מטכנולוגיה.
אחריות, אהבה, אמון ותשומת לב הדדית.

אצלנו האמון חשוב יותר מהבטחות רועשות.

לכן ב-PazAlone איננו מפחידים, איננו מפעילים מניפולציות ואיננו מבטיחים דבר שהאפליקציה לא יכולה להבטיח. אנחנו מציגים באופן ברור מה האפליקציה יכולה לעשות וכיצד להשתמש בה בצורה היעילה ביותר.

לא ניתן למנוע כל צרה — לזאת איש אינו מסוגל.

אבל אנחנו עוזרים לכך שאם משהו לא מתפתח כמתוכנן, השקט לא יישאר בלתי מורגש.

רקע שקט

PazAlone היא רקע שקט.
אם הכל בסדר, היא נשארת בלתי מורגשת, וברוב הימים לא קורה דבר.

אבל די בפעם אחת שבה זה יעשה את ההבדל: האם הכנתם תוכנית מראש, האם יכולתם לאותת למישהו, והאם מישהו הבחין בזמן שמשהו לא כשורה.